"אַתְּ בִּכְלָל לֹא בָּאת מֵהַבֶּטֶן שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּךְ," אוֹמְרִים לְאוֹר-לִי הַיְּלָדִים בַּגַּן.

אוֹר-לִי, יַלְדָּה עִם שֵׂיעָר כְּתַמְתַּם וּנְקֻדָּה אַחַת עַל הַלֶּחִי, נֶעֱלֶבֶת, כּוֹעֶסֶת וּפוֹנָה לְהֶאפִּי, הַמַּלְאָךְ הֶחָבִיב, בִּשְׁאֵלוֹת. הֶאפִּי עוֹנֶה: "יַלְדָּה חֲכָמָה, לְפֹה אַתְּ שַׁיֶּכֶת, תַּאֲמִינִי בְּעַצְמֵךְ כִּי זֹאת הַדֶּרֶךְ לַעֲבֹר כָּל מִכְשׁוֹל."

אוֹר-לִי עוֹבֶרֶת מַסָּע אִישִׁי שֶׁל יַלְדָּה אַמִּיצָה, וּבְמַהֲלָךְ הַמַּסָּע הִיא מְגַלָּה אֶת הַכּוֹחוֹת שֶׁבָּהּ. הִיא מְגַלָּה כִּי: "יֵשׁ יְלָדִים שֶׁבָּאִים מֵהַבֶּטֶן, וְיֵשׁ יְלָדִים שֶׁבָּאִים מֵהַלֵּב."

סִפּוּר מְרַגֵּשׁ וְכוֹבֵשׁ, הַמַּתְאִים לִילָדִים, לְהוֹרִים וּלְאַנְשֵׁי חִנּוּךְ.

הַסֵּפֶר מְרַתֵּק וּמְעַנְיֵן כָּל מִשְׁפָּחָה שֶׁמִּתְמוֹדֶדֶת עִם שְׁאֵלוֹת זֶהוּת שֶׁל יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה מְאֻמָּצִים. כְּמוֹ כֵן, הַסֵּפֶר פּוֹנֶה לְכָל יֶלֶד בַּעַל סַקְרָנוּת לָעוֹלָם, אוֹ שֶׁמַּכִּיר מֵהַגַּן אוֹ מֵהַשְּׁכוּנָה יֶלֶד מְאֻמָּץ.